פסק דין
רקע
1.בשנת 2005 קיבלו התובע, מר אליעזר ביהרי ואחיו את בית הוריהם ברח' השופטים 96 בפרדס חנה-כרכור בירושה (להלן: "הבית") ומאז, כך לגרסת התובע, משכירים הם אותו, לשוכרים שונים.
2.לטענת התובע, במהלך השנים, שילמו השוכרים שכר דירה וחשבונות ארנונה, חשמל ומים, מבלי שהיה ידוע לו על בעיות כלשהן בקשר לכך. התובע אישר כי הוא עצמו לא הודיע לנתבעת על החלפת השוכרים בכל פעם שאלה התחלפו, כי הוא הניח שהשוכרים עצמם עושים זאת.
3.בחודש פברואר 2012, קבל התובע להפתעתו מכתב דרישת תשלום בגין חוב בסך 1,536.80 ₪ לנתבעת, חברת משאבי מים בע"מ, המספקת שירותי מים לתושבי פרדס חנה -כרכור. בתביעתו טוען התובע כי בגין חוב זה - הנעוץ בכך שדרישות תשלום נשלחו לכתובת שגויה במהלך השנים 2009-2010, הוטלו עיקולים על חשבונות הבנק שלו והדבר גרם לו פגיעה המצדיקה פיצוי.
טענות התובע
4.התובע טוען כי בעקבות דרישת התשלום שקיבל, כאמור, בחודש פברואר 2012, הוא פנה אל השוכרים, מסיקה ואריאלי, שהתגוררו בבית מאז חודש אוקטובר 2010 (להלן: "השוכרים") והם סיפרו לו כי בשלב מסוים נותקה אספקת המים לבית, מבלי שהתקבלה קודם לכן דרישת תשלום כלשהי וכי בעקבות כך הם הסדירו את תשלום החוב ואספקת המים חודשה.
5.התובע טוען כי על מנת לוודא שאין חוב, התקשרה אשתו אל הנתבעת וקיבלה אישור לכך שהחוב אכן שולם.
6.אלא שבחלוף כ-3 חודשים, במאי 2012, לאחר שקבל דרישת תשלום נוספת לחוב בסך 2,122 ₪, בקש התובע להפגש עם מי שכיהנה אז בתפקיד מנהלת מדור הגביה אצל הנתבעת, הגב' אפרת בן-לולו. בפגישה זו, הסתבר לו לטענתו, כי חוב אמיתי ישן של 700 ₪ הצטבר לכדי 2,845 ₪, בעקבות משלוח דרישות התשלום מטעם הנתבעת, לכתובת לא נכונה.
לשאלותיו מדוע הנתבעת לא פנתה אליו ו/או מדוע לא נותקה אספקת המים, כך שאפשר היה להבין קודם לכן שיש בעיה, הוא לא קיבל, לטענתו, תשובות מספקות.
7.התובע טוען כי בעקבות פגישה זו, הוא הכין מסמכים המלמדים על שגיאת הנתבעת אשר גרמה להצטברות החוב וקבע עם הגב' בן לולו פגישה נוספת. אלא שהיא לא הופיעה לפגישה, בשל בעיות בריאות, מבלי שהודיעה לו על כך מראש, ולכן הוא השאיר לטיפולה מכתב תלונה מפורט והיא מצידה הבטיחה להעביר את המכתב אל ההנהלה ולעכב את תהליך דרישת תשלום החוב והליכי ההוצאה לפועל, בהם החלה הנתבעת לנקוט נגדו, באמצעות עורך דין.
8.לתמיכת טענה זו, הגיש התובע לעיוני תכתובת מיילים מיום 10.6.12– ת/4, בה אכן מודיעה לו הגב' בן לולו על הוראת עיכוב הליכים למשך שבועיים, אותה היא העבירה אל עורך הדין שטיפל בנושא, לשם בדיקת טענותיו. בתשובתו אליה, מודיע לה התובע כי יקבע עמה פגישה חדשה. לטענת התובע הוא נפגש עם הגב' בן-לולו פעם נוספת ובפגישה זו היא הסבירה לו כי היא אינה מוסמכת להחליט וכי תעביר את החומר לממונים עליה. לטענת התובע אמרה לו הגב' בן לולו: "עד שלא תקבל תשובה מאיתנו, חיובית או שלילית, ההליכים מעוכבים".
9.למרות זאת, ומבלי שקבל תשובה כלשהי מהנתבעת, גילה התובע, לתדהמתו, בחודש ספטמבר 2012, ערב ראש השנה, כי כל חשבונות הבנק שלו עוקלו בגין החוב.
10.בעדות נרגשת מאוד בבית המשפט, תבע התובע את עלבונו:
"בערב ראש השנה, אני מקבל הודעות מכל הבנקים שלי שחשבוני מעוקל
עם חוב של 2,800 ₪. כל הבנקים מתקשרים אלי לגבי העיקולים על סכום
של 2,800 ₪, מעקלים את כל חשבונות הבנק שלי. חיפשו גם לעקל רכב.
איפה המוניטין שלי? איפה הפגיעה בשמי הטוב? אמרו לי שכדי לשלם אני
צריך להגיע לראשל"צ... אני שילמתי בלי לבדוק כי לא היה לי זמן וזה היה
ערב ראש השנה. אמרתי שפגעו בי והתעללו בי ועל זה אני לא מוותר...".